מייקינג כתפיסה חינוכית - Making as a Pedagogical Approach
אנו מבקשים להראות איך עקרונות ותכנים של תרבות המייקרים באים לידי ביטוי בעולם החינוך. לצורך זה נסקור להלן מה משמעות המונח "מייקרים" ו "מייקרספייס", ונראה אילו עקרונות חינוכיים באים ליידי ביטוי בעולם הזה ואיך ניתן ליישם אותם במסגרת חינוכית.
מייקינג ותנועת המייקרים - Making and the Maker Movement
במשמעות המודרנית מקובל להגדיר מייקינג כיצירה טכנולוגית רב תחומית, ובעיקר יצירה דיגיטלית: שרטוט, הדפסה בתלת ממד, חיתוך בלייזר וכן הלאה. בתמונה המלאה, מייקינג (Making) עוסק בכל תחומי העיצוב והיצירה, כמעט ללא מגבלות: מנגרות וכדרות ועד תפירה, צילום ובניית אתרי אינטרנט. זאת ועוד: גם מיומנויות עסקיות ובינאישיות נכנסות לתמונה, משום שהוצאה לפועל של רעיון גדול, דורשת עבודה מתואמת של יותר מאדם אחד.
מייקינג היא מסוגלות יצירתית בעולם האמיתי.
מייקר הוא מי שמרגיש ויודע שעולם העשיה והיצירה פתוח לפניו, ויודע איזה כלים - טכנולוגיים, חברתיים ואחרים - הוא יכול לרתום ליצירה. מייקינג היא גם מסגרת רב תחומית (מטא-תחום) שמאגד את מיומנויות החשיבה, עבודת הצוות והעשיה הטכנית הדרושים למייקר.
תרבות המייקרים (Maker Culture) היא תרבות (ויש שיאמרו, תת תרבות) שנובעת משורשי תנועת ה DIY ומהווה, על פי מובילי העולם הטכנולוגי, מסלול מרכזי בפיתוח חדשנות טכנולוגית בשנים הקרובות.
מייקר הוא ממציא, חולם, יצרן, יוצר, ועושה. מייקר הוא תלמיד ומורה, מציג וצופה, עצמאי וחבר בצוות.
מה הוא מייקרספייס? (Maker Space)
מייקרספייס הוא חלל פיזי שנועד לאכלס פעילות מייקרית. זהו שילוב של סטודיו לעיצוב, סדנת דיגום (Prototyping) וחדר חשיבה. במייקרספייס יש מגוון מכונות, כלים ומקום לעבוד: מדפסות תלת מימד, מכונות כירסום, שולחנות עבודה בעץ, מתכת, אלקטרוניקה ועוד. בתור משאב משותף, אפשר להתייחס למייקרספייס כאל מקביל לעניינים מוחשיים לספריה.
במייקרספייס יש נוכחות של אנשים שאיתם אפשר לעבוד בצוותא, להתייעץ ולהתרועע. בעולם מקובלים מספר מודלים למייקרספייס:
מסחריים - שהמשתמשים משלמים בהם על זמן העבודה,
קהילתיים - התארגנות ספונטנית של אנשים שנפגשים כדי לעבוד ביחד,
חינוכיים - בהם מתרחש תהליך למידה והמייקינג הוא כלי, מסגרת לתהליכי התפתחות.
עקרונות חינוכיים הבאים לידי ביטוי בתרבות המייקרית
למידה באחריות הלומד: תהליך הלמידה מבוסס על זיהוי נקודות החוזק והעניין של הלומד והגדרת פרוייקט המותאם ליכולותיו בשלב הנוכחי - שיעודד אותו לפעול להשלמתו. השלמת הפרוייקט דורשת למידה, אולם אין הכתבה של התהליך אלא הבנייה שלו לצד הלומד. פעולה פרו- אקטיבית ומחוללות עצמית הן מיומנויות מרכזיות של המאה ה - 21, אנו בשאיפה לעודד את התפתחותן.
לימוד מתוך משיכה (Pull, don’t Push): אנו מספקים משאבים: קרקע ליצירה ולמידה. אין הבנייה מלמעלה של הלמידה ודחיפה של הלומד לכיוונה, אלא עידודו לעסוק במה שמעניין אותו. השהות בשאלה "מה אני רוצה לעשות?" ההתייעצות המונעת מכיוונו של הלומד ואי ההיענות להבנייה מראש מצד המבוגר המלווה הן בהוויית העשייה המייקרית בחינוך. כך מתרגלים עיצוב של רעיון הנובע מהלומד ועובר דיוק ועיבוד בשיח שווים.
עבודת צוות: שיתוף פעולה ופיתוח מיומנויות עבודה קבוצתית, לצד תיעוד והצגה של התהליך הן מיומנויות קריטיות בעולם של עידן הידע - לתעסוקה ולהתפתחות בכלל. כל מרחבי היצירה והעשייה החדשנית הם מרחבים מבוססי צוות שעובדים מתוך הנחת בסיס שאין "מומחה על" אחד המחזיק לבדו את היכולות והידע כולם.
רב תחומיות: שילוב תוכן ועקרונות עבודה מעולמות העיצוב, הטכנולוגיה והיזמות; יישום על תחומי דעת בלתי מוגבלים. אנחנו רוצים להביא את המהנדס והאמן שיתבוננו ביחד בפרוייקט ויחשבו - מה יכול להפוך אותו לעבודת כפיים של ממש - בין אם מול המחשב, בסדנה, או גם וגם. בהתאם, לתוצרים יש נוכחות בעולם הפיזי והם מוחשיים ונראים לעין.
מייקינג כתפיסה חינוכית - יישום
הבנייה של מטא-תהליך: נחשוף את הלומד לרעיון לקיחת האחריות וההכרות עם הסביבה בהדרגה ובאופן מובנה. בתהליך הדרגתי נלמד:
- לרכוש ידע באופן עצמאי
- להתרגל למסגרת למידה פחות ופחות מובנית ויותר עצמאית
פרוייקט מוביל מיומנות: (כמעט ש) אין עשיה שאינה מחוברת לפרוייקט. למעט מיומנויות בסיס המקבילות לקריאה-כתיבה, העשיה מבוססת על הגדרת פרוייקט ורכישת המיומנויות הדרושות להוציאו אל הפועל. פרוייקט יכול להיות יצירתי (כמו למשל עיצוב רהיט), טכני (בניית מזל״ט) או אחר (צילום סרט, הפקת אירוע). שלב זיהוי והגדרת הפרוייקט הוא משמעותי מאוד בעשיה.
מיומנויות מובילות ידע: מגמה ניכרת בעולם התעסוקה, שנגזרת ממנו לעולם החינוך היא פיתוח והדגשת מיומנויות מעשיות, והשימוש בהן להובלת רכישת ידע. עיקרון זה קובע שהצורך בידע פורמלי יתגלה על ידי הלומד במהלך רכישת מיומנות רלוונטית, כך שהלמידה תהיה מיזמתו ועל פי צרכיו ולא מיזמת גורם חיצוני (ישום של מודל Pull).
שיתוף פעולה: מייקר לא עובד לבד (גם אם יש שלבים בעבודה שהם אינדיבידואלים). בתהליך המחקר, העשיה ופתרון הבעיות מתקיימים שיתופי פעולה עם הסובבים. אפשר לחלק את שיתופי הפעולה למספר רמות:
- הנחיה - שיחה עם מורה, חונך או מוביל אחר של התהליך - על הגדרת הפרוייקט, ניתוח שלו או יעוץ מתודולוגי
- שיתוף אינסטרומנטלי - קשר עם גורם חיצוני רלוונטי. למשל: דיון בפורום מקצועי באינטרנט, התייעצות עם מורה או התייעצות עם בעל מקצוע מהעיר.
- שיח שווים - הסוג המועדף של שיתוף ושאותו נשתדל לעבות ולעודד. דיון פנימי בתוך צוות הפרוייקט ובקבוצת המשתתפים שמעלה את תוכן נושאי העיסוק ומאפשר לתת להם במה להתפתחות ופתרון בעיות.
דיגיטליות:
- שימוש בטכנולוגיות יצור דיגיטליות: המרה של קבצי מידע לאובייקטים בעולם הפיזי.
- שימוש בידע, תוכן והשראה ממקורות באינטרנט.
- תיעוד ושיתוף הפרוייקטים והפתרונות שלנו.
הצגה: פיתוח מיומנויות להצגה וסיפור הסיפור של כל תהליך למידה היא חלק ממיומנויות המייקר. בפרוייקטים "פורמליים" נעודד את הלומדים להכין מצגת, סרט או כרזה שמתארת את התהליך. פעמיים בשנה תתקיים הצגת פרוייקטים פתוחה. את המיומנות מתרגלים מול קהל עמיתים אוהד, ומציגים בסוף מול קהל רחב של מורים, הורים ושותפים.
קריאה נוספת
על תרבות מייקרית - מויקיפדיה
כתבתה של מור לוי על תרבות המייקרים ומייקרספייס בישראל:
סרט על מייקרים (טריילר)
פרוייקט מייקרי: צוללת לימודית
אנו המייקרים:
